איך נכון לכתוב ביבליוגרפיה בעבודות?

לעולם האקדמיה ישנם כללים רבים ומרובי פרטים, לכתיבה נכונה של ביבליוגרפיה או מקורות ביבליוגרפיים. אי הקפדה על כללי הכתיבה האלו עלולה להביא להורדת נקודות בציון העבודה, גם אם כל שאר העבודה נכתבה ברהיטות ותקינות לשונית מעולה. לכן, מומלץ ללמוד היטב את כללי ההפניות והביבליוגרפיה בעבודות אקדמיות, או להיעזר בעורך לשוני לעבודות אקדמיות לצורך כך.

אזכור מקורות בגוף העבודה

הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא החובה לתת קרדיט על כל משפט, רעיון או עובדה המצויינים בעבודה. אי מתן הקרדיט מהווה גניבה ספרותי. לא פחות.

ציון המקורות בגוף העבודה יכול להירשם בשתי דרכים: כתיבת העובדה, האמירה או הרעיון ולאחר מכן ציון שם משפחתו של המחבר ושנת הפרסום בסוגריים. או, ציון שם משפחתו של המחבר, לאחר מכן שנת הפרסום בסוגריים, ולאחריה העובדה או האמירה.

לדוגמא – בשנות השלושים נצפתה עליה בתחלואת שפעת בקרב ילדים (ג'ונסון, 1999), או: ג'ונסון (1999): בשנות השלושים נצפתה עלייה בתחלואת ילדים בשפעת.

מקור הנכתב על ידי מספר מחברים, יש לציין את כל שמות מחביר המאמר. בציון של מספר מקורות יש להפריד בין המקורות על ידי הסימון נקודה – פסיק, כאשר סדר המאמרים ייכתב על פי סדר הא"ב.

כתיבת מקורות בסוף העבודה (APA)

על רשימת המקורות להתחיל בעמוד חדש, ולפני כתיבת המקורות יש לכתוב כותרת, כגון: "ביבליוגרפיה" או "רשימת מקורות".

בעבודה שהוגשה בעברית, יש לכתוב קודם את המקורות בעברית ולאחר מכן את המקורות באנגלית. כתיבת המקורות תיערך על פי סדר הא"ב של שמות מחברי המאמר.

בכתיבת מקור, השורה הראשונה תתחיל בתחילת השורה, והשורות שמתחתיה (באותו המקור) יתחילו במרחק tab מתחילתה של השורה.

לאחר שמות משפחה יש לשים פסיק, לאחר מכן רווח ואת האות הראשונה של שמו הפרטי. לאחר מכן יש לשים נקודה. לאחר ציון השם (או השמות) מכניסים בסוגריים את שנת הפרסום. לאחר מכן נקודה, רווח ואז את שמו המלא של המאמר. לאחר מכן ניתן לכתוב גם את הספר שבו פורסם המאמר והעמודים הרלוונטיים. בהצלחה!

המידע באדיבות אתר http://www.iedit.co.il/